האתגרים

האתגרים איתם תצטרכו להתמודד בהאקתון מגוונים ומורכבים מאתגרים אמיתיים איתם מתמודדים בתעשיית החלל. במהלך ההאקתון תצטרכו לבחור אתגר אחד מתוך האתגרים שלפניכם ולתת לו מענה. במהלך ההאקתון יעמדו בפניכם חומרים נוספים שיעזרו לכם להבין את האתגר אולם אם כבר עכשיו אחד האתגרים קורץ לכם - אתם מוזמנים להתחיל לקרוא, לחקור ולהתעניין... בהצלחה!


אתגר מספר 1 - הצד האפל של הירח / קרן רמון ועמותת SpaceIL

הצד האפל של הירח, אינו באמת אפל אך נקרא כך מכיוון שהוא נסתר מעינינו ולעולם אינו פונה לכיוון כדור הארץ. האתגר הוא למפות חלק זה של הירח, לחקור אותו וכמובן - להתגבר על בעיית התקשורת באזור שאינו גלוי לכדור הארץ.



אתגר מספר 2 - נחיתה על הירח / קרן רמון ועמותת SpaceIL

אחד האתגרים המשמעותיים שעומדים בפני החללית בראשית היא הנחיתה על הירח. מכיוון שהאטמוספירה של הירח אינה צפופה כמו האטמוספירה של כדור הארץ, למשל, השימוש במצנח לא רלוונטי. האתגר הוא למצוא דרכים יצרתיות ובטוחות לנחיתה על הירח, גם בתנאים של אטמוספירה דלילה. 

אתגר מספר 3 - תזונה בחלל / רנ"צ בדימוס רוני אלשיך 

שהייה ארוכה על פלנטה אחרת, כמו הירח לדוגמא, עשויה לאתגר עוד יותר את נושא התזונה בחלל בשל כמות המזון המוגבלת שניתן לקחת לחלל עם חיי מדף סבירים. צריך למצוא דרך לגדל מזון כאשר נמצאים בחלל, כזה שיאפשר שהייה ארוכה עם מזון טרי. האתגר יהיה לגדל מזון תוך התגברות על המגבלות השונות, פוטוסינתזה, טמפרטורה ועוד.. 

אתגר מספר 4 - אבק... / קרן רמון ועמותת SpaceIL

האבק הוא אולי מטרד בכדור הארץ אבל על הירח מדובר במטרד של ממש. האבק על הירח שונה במבנהו מהאבק על פני כדור הארץ ומכיוון שכך הוא נדבק לעדשות, מיסבים וחלקים שונים. האתגר הוא ליצור מנגנוני הגנה וטיפול בנזקי האבק כדי לאפשר משימות חלל בצורה טובה יותר. 

אתגר מספר 5 - החיים בקוטב / קרן רמון ועמותת SpaceIL

אורך היממה על פני הירח הוא כמעט חודש אצלנו, בכדור הארץ. לכן בשעות הלילה הכל כך ארוך בירח, הטמפרטורות עשויות להגיע לכדי 170- ובשעות היום הארוך הן עשויות לטפס לאזור ה 130 מעלות! בקטבים לעומת זאת, השמש היא תמידית ולכן כנראה מדובר בטמפרטורות קיצוניות אף יותר! אבל - באזורים מסוימים בקטבים שלא חשופים לקרני השמש, ניתן למצוא אגמים קפואים. השילוב של אזורים חמים מאד ואזורים קפואים על פני הירח מציב אתגר לשהייה ממושכת על פני הירח אבל אולי כאן טמון הפתרון. האתגר הוא לתכנן התיישבות על פני הירח תוך התחשבות בשינויי הטמפרטורה על גביו. 

אתגר מספר 6 - חלל וביטחון / רב אלוף במיל. גדי איזנקוט  

לוויינים מספקים לנו שפע של מידע מצולם מן החלל אך מה עושים עם המידע הזה? האם נוכל לאפיין התנהגות ומצב רוח בעזרת תמונות לוויין? האתגר הוא ליצור מערכות שיכולות להתמודד עם המידע, לנתח אותו ולהפיק ממנו חיתוכים שיתנו מושג לגבי התנהגות אוכלוסיה בתא שטח מסוים. באופן זה, ניתן יהיה להבין את האפקט וההשפעה של מהלכים שאנו עושים על אוכלוסיה נתונה.

אתגר מספר 7 - סופות חול במשימות חלל / נדב אלשיך 

הרכב הרובוטי אופורטוניטי שחקר את המאדים במשך כ 14 שנים סיים לפני חודשיים את תפקידו באופן רשמי. למרות שאופורטוניטי הצליח לפעול פי 55 זמן מהמתוכנן (!!), בסופו של דבר הוא חדל לתפקד בשל סופת חול ענקית שכיסתה את הפאנלים הסולאריים שלו. ב NASA זיהו את הבעיה מבעוד מועד והכניסו את הרובוט למצב של "תרדמת" על מנת לחסוך בחשמל אולם הניסיונות "להעיר" אותו כשלו. האתגר הוא ליצור מנגנונים שמתגברים על סופות האבק ומצליחים לתת מענה למצבים דומים.



אתגר מספר 8 - לשמור על השרירים / ד"ר ערן שנקר - מנהל המרכז למחקר רפואת חלל

שהות ארוכה על הירח או על המאדים שכבידתם נמוכה משל כדור הארץ, תגרום לירידה בהתנגדות לפעולת השריר ובשל כך לאיבוד מסת שריר. האתגר הוא לאפשר חיים לאורך זמן על הירח או על המאדים תוך שמירה על מסת השריר ואיתה - שמירה על הבריאות של השוהים במקומות אלו.



אתגר מספר 9 - סכנות הקרינה / ד"ר ערן שנקר - מנהל המרכז למחקר רפואת חלל 

האטמוספרה של כדור הארץ מגינה עלינו מפני מטאוריטים וגופים קטנים שנשרפים בניסיון לחצות אותה. האטמוספרה גם מגינה עלינו מקרינה ומונעת מאחוזים ניכרים של הקרינה להגיע אלינו לפני הקרקע. בהעדר אטמוספרה, כמו במאדים למשל, הסכנה ממטאוריטים גדולה וכך גם הסכנה מנזקי הקרינה. האתגר הוא לאפשר חיים בריאים ובטוחים על המאדים.


אתגר מספר 10 - אנרגיה מחוץ למערכת השמש / דביר אלשיך 

במשימות חלל בתוך מערכת השמש, הפכו הפנלים הסולריים לבחירה הטבעית. מחוץ למערכת השמש, במעמקי החלל, ישנם אזורים חשוכים מאד. בהעדר שמשות אחרות, ישנו צורך במציאת מקורות אנרגיה אחרים שאינם תלויי אור. האתגר הוא למצוא מקורות אנרגיה שאינם תלויים באור שיאפשרו משימות חלל במעמקי החלל. 

אתגר מספר 11 - פסולת חלל / דביר אלשיך 

בעתיד הלא כל כך רחוק, תהפוך פסולת החלל למטרד של ממש. בעצם, כבר לפני כמה שנים היא הפכה למטרד כאשר שאריות של לוויין רוסי לא פעיל פגעו בלוויין חדיש של פרויקט אירידיום והשביתו אותו. ככל שבני האדם ישגרו יותר ויותר פסולת לחלל, אנו עלולים למצוא את עצמינו במצב בו גופים ושאריות שמשייטים סביב כדור הארץ, יגרמו לנזק למשימות חלל חדישות. האתגר הוא לשמור על החלל נקי יותר ולמנוע הפרעות למשימות חלל.